החלטה בתיק בש"פ 3986/12

1.        ערר על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (השופטת מ' ברנט) במ"ת 31025-07-11 מיום 23.4.2012, במסגרתה הורה על מעצר העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

עיקרי כתב האישום

2.        נגד העורר ושניים נוספים הוגש כתב אישום בעבירות של רצח וניסיון לרצח. על-פי המתואר בכתב האישום, על רקע סכסוך שהתגלע בין משפחת אלמרבוע, אליה משתייכים העורר ושותפיו, לבין משפחת אבו-גריבה, תכננו העורר ושותפיו להמית ולפגוע באנשים מבני משפחת אבו-גריבה. בהתאם לתכנון, ביום 13.6.2011 בשעה 20:53 לערך, נסעו העורר ושותפיו יחדיו במכונית מסוג טויוטה קורולה לבנה, כשהם מצויידים באקדחים. העורר ושותפיו חלפו על פני בית משפחת אבו-גריבה וירו משני אקדחים מטווח של מטרים ספורים כ-20 קליעים לעבר בני משפחת אבו-גריבה אשר שהו באותה עת מחוץ לביתם. קליע אחד פגע בצווארה של המנוחה והיא נפטרה במקום. כתוצאה מהירי נפצעו שלושה בני משפחה נוספים. מיד לאחר הירי נמלטו העורר ושותפיו מן המקום.

החלטת המעצר עד תום ההליכים

3.        בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המשיבה בקשה למעצר העורר עד תום ההליכים. בית משפט קמא קבע כי ישנה תשתית ראייתית לכאורית להוכחת אשמת העורר. בית המשפט בחן את הודעות בני משפחת אבו-גריבה, אשר זיהו את העורר ושותפיו כנוסעי המכונית שממנה בוצע הירי, וקבע כי הודעות אלו מקימות תשתית ראייתית לכאורית. בהתייחס לטענות ב"כ העורר בדבר מהימנות העדים, קבע בית משפט קמא כי שאלת המהימנות תתברר במסגרת ההליך העיקרי ולא בשלב המעצר. באשר לטענת ב"כ העורר לפיה דו"ח איכון הטלפון הסלולארי מצביע על הימצאותו של העורר במקום אחר בשעת הרצח, קבע בית משפט קמא כי האיכון אינו מצביע בהכרח על מיקומו של העורר, כי אם על מיקומו של מכשיר הטלפון הסלולארי. נוכח האמור לעיל, קבע בית משפט קמא כי ישנן ראיות לכאורה בעוצמה הדרושה לשלב המעצר עד תום ההליכים. בית המשפט עמד על המסוכנות הנשקפת מן העורר, וקבע כי אין בנמצא חלופת מעצר אשר ביכולתה לאיין את מסוכנותו. על כן הורה בית משפט קמא על מעצר העורר עד תום ההליכים.

טענות הצדדים

4.        ב"כ העורר משיג על קביעתו של בית משפט קמא לפיה קיימות ראיות לכאורה אשר קושרות את העורר למיוחס לו. לטענתו, שגה בית משפט קמא כשנתן משקל בכורה להודעות עדי הראייה אשר משתייכים כולם לבני משפחת אבו-גריבה, המסוכסכת עם משפחתו של העורר. ב"כ העורר טוען כי ההבדלים בין עדויות בני משפחת אבו גריבה, הנוגעים למיקומם של העורר ושותפיו במכונית שממנה בוצע הירי, מלמדים על המשקל הלכאורי הנמוך שיש להעניק לעדויות אלו. ב"כ העורר מפנה לראיות אשר לטענתו מלמדות על כך שהעורר כלל לא היה מעורב באירוע הירי, ובהן:הודעתו של השוטר אלי לוי, אשר זיהה את שותפיו של העורר כמי שישבו במושבים הקדמיים של המכונית שממנה בוצע הירי. לטענת העורר, תיאורו של השוטר לוי מלמד על כך כי העורר כלל לא היה במכונית שממנה בוצע הירי. עוד מצביע ב"כ העורר על איכוני הטלפון הסלולארי אשר בבעלות העורר, אשר מלמדים לטענתו על כך שבשעת הירי היה העורר במרחק רב מזירת האירוע. ב"כ העורר עמד על גרסתו של העורר לפיה בערב הרצח תדלק את מכוניתו ביחד עם בן דודו מחמוד, ומשם התכוון לאסוף את בתו. אולם, משקיבל טלפון על אודות אירוע הירי וחש בסכנה, החליט לנסוע לחיפה. ב"כ העורר טען כי גרסת העורר נתמכת על-ידי הודעת בן דודו אשר מסר גרסה דומה. עוד טוען ב"כ העורר להעדר ראיות חפציות או פורנזיות הקושרות את העורר לאירוע הירי. ב"כ העורר משיג גם על קביעת בית משפט קמא כי אין בנמצא חלופת מעצר אשר ביכולתה לאיין את מסוכנותו של העורר.

5.        המשיבה סומכת ידיה על החלטת בית משפט קמא. ב"כ המשיבה טוענת כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמת העורר וכי טענותיו של העורר נוגעות לשולי התשתית הראייתית בלבד. ב"כ המשיבה הפנתה להודעותיהם של חלק מבני משפחת אבו-גריבה אשר ראו בזמן אמת את הירי וזיהו את העורר ושותפיו במכונית שממנה בוצע הירי. בהתייחס לטענות ב"כ העורר, טוענת המשיבה כי זיהויו של השוטר לוי את שותפי העורר מחזקת את הודעותיהם של בני משפחת אבו גריבה, אשר זיהו גם הם את שני שותפיו של העורר במכונית. עוד טוענת המשיבה כי לא ניתן להסיק מתיאורו של השוטר לוי כי העורר לא נכח באותה העת במכונית, זאת מכיוון שחלונותיה האחוריים של המכונית הם כהים ולפיכך לא ניתן לראות בבירור את יושבי המושב האחורי. באשר לדו"ח איכון הטלפון הסלולארי אשר בבעלות העורר, טוענת המשיבה כי צדק בית המשפט בכך שקבע כי דו"ח זה מלמד על מיקומו של המכשיר הסלולארי ולא על מיקומו של העורר. ב"כ המשיבה מפנה לדו"ח המעצר של העורר אשר נתפס עם שני אנשים נוספים כאשר ברשותם שמונה טלפונים סלולאריים. עוד מפנה ב"כ המשיבה להודאתו של העורר מיום 18.6.2011, אשר ענה להאשמות החוקר באופן הבא: "יש לך את המספר פלאפון שלי, תבדוק איפה הייתי, יש גם תצלומים מתחנת דלק בלוד בשם אלון". לטענת המשיבה, מאמירה זו ניתן להסיק כי בכוונת מכוון לא נשא העורר בין כליו בשעת האירוע את מכשיר הטלפון הסלולארי שלו, וזאת על מנת להרחיק את עצמו מן החשדות המיוחסים לו. ב"כ המשיבה טוענת כי העדרן של ראיות פורנזיות הקושרות את העורר לאירוע הירי נובע מכך שהעורר נתפס חמישה ימים לאחר האירוע. עם זאת, בדיקת פרו-פרינט שבוצעה לשותפו אשר נתפס ביום אירוע הירי נמצאה חיובית, והדבר משליך גם על מעורבותו של העורר. עוד מפנה ב"כ המשיבה לתמיהות ולסתירות העולות מגרסתו של העורר ומטילות ספק במהימנותו. לאור מכלול הראיות הללו, סבורה המשיבה כי ישנה תשתית ראייתית לכאורית המצדיקה את מעצרו של העורר עד תום ההליכים. עוד טוענת המשיבה כי מסוכנותו הגבוהה של העורר הנלמדת מהעבירות המיוחסות לו, מנסיבות ביצוען ומעברו הפלילי המכביד, מונעת את שחרורו לחלופת מעצר.

דיון והכרעה

6.        לאחר שעיינתי בערר על נספחיו, למקרא החלטתו של בית משפט קמא, לאחר ששמעתי את טענות ב"כ הצדדים בדיון ולאחר שעיינתי בתיק החקירה, הגעתי לכלל מסקנה כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית להוכחת אשמתו של העורר.

7.        למקרא הודעותיהם של בני משפחת אבו-גריבה, עולה כי הן אכן מקימות תשתית ראייתית לכאורית המצדיקה את מעצרו של העורר עד תום ההליכים. חמישה מבני משפחת אבו-גריבה זיהו את העורר ושותפיו כיושבי המכונית שממנה בוצע הירי. העדים תיארו באופן דומה את המכונית מסוג טויוטה קורולה בצבע לבן עם חלונות אחוריים כהים, ואף תיארו באופן דומה את העורר ושותפיו כמי שחבשו כובעי קסקט בשעת הירי. מקובלת עליי עמדת בית משפט קמא כי ההבדלים בין הודעות העדים ביחס למיקום העורר ושותפיו במכונית עשויים לנבוע מטעויות אנוש ועקב מהירות התרחשות אירוע הירי, וכי השפעת הבדלים אלו על מהימנותם של העדים תתברר במסגרת ההליך העיקרי.

8.        באשר לטענת ב"כ העורר לפיה דו"ח איכון הטלפון הסלולארי מצביע על הימצאותו של העורר במקום אחר בשעת אירוע הירי, דעתי כדעת בית משפט קמא, כי איכוני הטלפון הסלולארי מצביעים על מיקומו של הטלפון הסלולארי ואינם מצביעים בהכרח על מיקומו של העורר. מסקנה זו מתחזקת לאור הימצאותם של מכשירים סלולאריים רבים ברשות העורר בעת מעצרו, ולאור הפניית העורר בעת חקירתו מיוזמתו אל איכון מכשירו הסלולארי, אמירה אשר מלמדת לכאורה על תחכום מצד העורר, אשר ייתכן ולא נשא עמו את מכשירו הסלולארי בשעת הירי כדי להרחיק את עצמו מן האירוע. כמו כן, מצאתי כי ישנן סתירות בהודעותיו של העורר אשר מקשות ליתן אמון בגרסתו. העורר אשר נעצר בחיפה, טען כי אינו מסוכסך עם אדם וכי שהה בעיר כדי לבלות. לאחר מכן חזר בו העורר מגרסתו והודה כי הגיע לחיפה לאור הסכסוך עם בני משפחת אבו גריבה. זאת ועוד, העורר אומנם נצפה מתדלק את מכוניתו בערב הרצח, אולם בחקירתו השמיט את העובדה כי עמו ועם בן-דודו שהה במכונית אדם נוסף. כשהוטח בו הדבר הזה בחקירתו, שמר על זכות השתיקה. סתירות אלו ושתיקתו של העורר בחקירתו מקשות בשלב זה על קבלת גרסתו.

9.        על יסוד האמור לעיל, סבורני כי המסכת הראייתית שהציגה המשיבה מגבשת תשתית לכאורית לביסוס אשמתו של העורר. באין עוררין על קיומה של עילה למעצרו של העורר - מחמת מסוכנותו - ולאור עברו הפלילי המכביד הכולל 6 הרשעות וריצוי מאסרים בפועל, מוצדקת החלטת בית משפט קמא כי אין מקום לחלופת מעצר וכי יש להורות על מעצרו של העורר עד תום ההליכים.

           ניתנה היום, כ"ז בסיון תשע"ב (17.6.2012).

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. עב

מרכז מידע, טל' 077-2703333 begin_of_the_skype_highlighting ללא תשלום 077-2703333 end_of_the_skype_highlighting ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il

התקשר